<h1>בה"ג הלכ' נחלות</h1>
<h2>דף צג:</h2>
מאן דאתי מאורחא ומטא יומא טבא, אי מרחק מן מאתא פלגיה דיומא או חד ליליא, שרי לסגויי בכרעיה ההוא פלגיה דיומא, ואי לא, אסיר, ואי מרחק טפי מהכי, רחמנא פטריה, ואי פיסחא הוא פטיר מלמיעבד פיסחא בחולא, ואי סוכה היא מיחייב בסוכה לחולא. [א"ה. בהגהות הגרי"פ פרלא ציין לעיין בתשובות גאוני מזרח ומערב סי' פ"ג, וז"ל התשובה, והכי אמר רב צמח גאון, וששאלתם מאן דקאי באורחא ומטא יומא טבא וקאי מרחוק מן ביתיה אורח' דפלגא יומא או לילא שרי או אסיר [נ"א שריא ליה לסגוי בכרעיה לההוא פלגיה דיומא או לילה או אסור]. טובא תמהנו מן הדא מילתא רבנן בעלי תורה וחכמה טעו בכי הדא מילתא בורים וטפשים שבעמי הארץ דהכא לא טעו בהדא מילתא לא שמיעא לכון דליכא תרי תחומי חד לשבת וחד ליום טוב תחומין דשבת ודיום טוב חד הוא דתנו רבנן [עירובין נ"א ע"א] שבו איש תחתיו אלו ארבע אמות אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה ויו"ט כשבת דתנן [מגילה ז' ע"ב] אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד אלא מיהו בשבת כתיב לא תוציאו משא מבתיכם וגו' וחייב סקילה ואילו יו"ט הא קאמרינן כל מקום שמותר להלך מותר לטלטל אלא תחומא הוא חד הוא דחילו מן שמיא ולא תורו כההיא הוראה דשריא לישראל דתמן].
